"ומשה עלה אל הא-לקים" (י"ט, ג')
חז"ל מתארים כיצד קיבל משה רבינו את התורה, למרות התנגדותם של המלאכים, וזו לשונם (שבת פ"ח): "ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבש"ע, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמדה גנוזה שגנוזה לך תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם?! אמר לו הקב"ה למשה: החזר להן תשובה. אמר לפניו: רבש"ע, מתירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם. אמר לו: אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה. אמר לפניו: רבש"ע, תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה, "אנכי ה' א-לקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" (כ', א') – אמר להן: למצרים ירדתם, לפרעה השתעבדתם, תורה למה תהא לכם? שוב מה כתיב בה, "לא יהיה לך אלהים אחרים" (כ', ג') – בין הגויים אתם שרויין שעובדין עבודה זרה? שוב מה כתיב בה, "זכור את יום השבת לקדשו" )כ', ח'( – כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין לשבות? שוב מה כתיב בה, "לא תשא" (כ', ז') – משא ומתן יש ביניכם? שוב מה כתיב בה, "כבד את אביך ואת אמך" (כ', י"ב) – אב ואם יש לכם? שוב מה כתיב בה, "לא תרצח, לא תנאף, לא תגנב" (כ' י"ג)- קנאה יש ביניכם? יצר הרע יש ביניכם? מיד הודו לו להקב"ה, שנאמר )תהלים ח', ט'(: "ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ", ואילו "תנה הודך על השמים", לא כתיב" .
ויש לשאול: וכי המלאכים לא ידעו מה כתוב בתורה? בוודאי שידעו! אם כן, מה סברו המלאכים בתחילה, ובמה ניצחם משה רבינו ע"ה ?
צריך לומר, שהמלאכים ביקשו מהקב"ה למסור לבני אנוש רק את פשט התורה, את המצוות כפשוטן ותו לא, אבל את ההוד שבה, את הסודות שבה, ביקשו שישאיר להם )דבר זה נרמז בפסוק שמביאה הגמרא בשם המלאכים: "תנה הודך על השמים"(. על כך התנהל הוויכוח, עד שהוכיח להם משה רבינו שללא לימוד הפשט וקיומו אין שום גישה לסודות התורה: ומכיוון שפשט התורה לא קיים לגבי המלאכים, גם בסודות התורה אין להם שייכות. לטענה זו הסכימו עמו ונעשו לו אוהבים )וראה עוד בספר "קול יהודה" למו"ר דודי ראש הישיבה הגר"י צ דקה זצ"ל בשם מרן הישיבה הגר"ע עטייה זצ"ל( .
עוד נראה לבאר, שמשה רבינו אמר למלאכים: אתם מכנים את התורה בשם "חמדה גנוזה", כלומר מבחינתכם אין התורה אלא 'קישוט', אוצר 'גנוז', ותו לא. והיא גופה ההוכחה שאין לכם שייכות בכל מה שכתוב בתורה. רצונכם הוא לגנוז את התורה ולשמור אותה כאוצר יקר המוצג לראווה. אבל אנו – אין כוונתנו כן. רצוננו העז הוא לגלות את כל המאור שבתורה, ללמוד אותה במסירות נפש, ולקיים כל מילה שבה, עד שנתעלה למדרגות גבוהות יותר .
הגישות השונות כלפי התורה נובעות מההבדל המהותי שבין המלאכים ובני האדם. המלאכים הם בבחינת 'עומדים', שנאמר (זכריה ג', ז'): "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה". הם לא יכולים להתעלות יותר ממקום עומדם. אבל בני אדם יכולים להתעלות מעלה מעלה עד כסא הכבוד, שנאמר (שמות י"ט, ד'): "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי" (ועיין אור החיים על התור ה שם). לכן מועילה התורה יותר לבני האדם מאשר למלאכים . לטענה זו נכנעו המלאכים והודו להקב"ה. הם הבינו שראוי יותר שבני האדם יקבלו את התורה ויתעלו על ידה, מאשר להניח אותה בידם כ"חמדה גנוזה" בלבד.
שבת שלום ומבורך וחג שמח
באהבה וברוב חיבה
עקיבא יגאל אבן דנאן__